עדיין קשה לי לעכל, אבל השבוע בדיוק עברו שלוש שנים מאז שעברתי לגור ביפו. ברור שאני עדיין מרגיש הרבה יותר תל-אביבי מאשר יפואי, אבל אני מודה שלאחרונה אני מתחיל להרגיש די בבית במקום הקסום, אך גם ההזוי הזה. ובחלוף שלוש שנים, אני חושב שאני בשל מספיק לעשות סיכום ביניים של הדברים שאני הכי אוהב בעיר הזו, ושל אלה שאני קצת פחות מתחבר אליהם.

אז מה בעיקר אני אוהב ביפו?
+  קודם כל, את הקפה המשובח של "קפליקס" בשכונת נוגה, שהפך לבית השני שלי בשנים האחרונות.
+ את המקבץ הצפוף של המסעדות הרומניות האותנטיות שכאילו נלקחו מבוקרשט של שיא עידן צ'אושסקו.
+ את האוכלוסיה הכל כך מגוונת. איפה עוד תוכלו להמתין בתור בדואר כשלצידכם היפסטר מקועקע זרועות, מוסלמית אדוקה בחיג'ב, נרקומן בגמילה, תיירת גרמניה ומנחה תוכנית ריאליטי?
+ את אוירת הכמעט-חו"ל שיורדת על העיר בשקיעה, בעיקר אם אתם אחרי איזה כוסית-שתיים של ערק.
+ וכמובן, את הים. למרות שתל אביב נמצאת רק במרחק של מקף מיפו, אין מה לעשות, הים פה הרבה יותר שווה.

ומה אני פחות אוהב כאן?
– את ההומלסים המאיימים של שדרות ירושלים, שלידם ההומלסים של אלנבי נראים כמו תלמידות אולפנה.
– את הקופאיות הקרירות בטיב טעם שעדיין לא הפנימו שכאן זה לא חצי האי קרים ופוטין עדיין לא פלש ליפו.
– את העשן הסמיך שפולטות עשרות השיפודיות בעיר, ושבסופי שבוע מקבל חיזוק מענני המנגלים של גן צ'ארלס קלור.
– את הלכלוך הבלתי אפשרי ברחובות שחולדאי לא בדיוק להוט לנקות עם השניים וחצי מנקים שמוקצים לנקיון האיזור.
– ובעיקר, את סוכני הנדל"ן שהשתלטו השתלטות עויינת על צפונה של העיר ומשווקים עוד "פרוייקט יוקרתי בסמטאות הציוריות של שוק הפשפשים" או איזו "מציאה!!! עם תקרות גבוהות! באיזור המכללה המתחדש!".

ולמרות כל המגרעות הקטנות האלה אני יכול להגיד בלב שלם שאני שמח שנפל בחלקי לחיות באחד המקומות הכי קסומים והמעניינים בארץ, וכן…. נראה לי שבינתיים אני נשאר כאן. אז לרגל חגיגות שלוש שנותיי בעיר, הכנתי גרסה יפואית ומרעננת לסלט הניסואז המסורתי והמעט נדוש. את הטונה המסורתית המרתי בסרדינים, את השעועית הירוקה החלפתי בבמיה, במקום תפוח האדמה השתמשתי בבטטות, והוספתי עוד כמה נגיעות קטנות שהזכירו לי את יפו. מקווה שתאהבו.

כמה?

החומרים הדרושים ל 2-4 מנות.

לסלט:

1 קופסת סרדינים בשמן זית (אם אתם רוצים להשקיע לכו על הסרדינים של "אורטיז")

1/4 ק"ג במיה (אפשר להשתמש גם בשעועית ירוקה או בפול ירוק)

1/4 ק"ג עגבניות שרי

3 צנוניות

צרור עלי רוקט

1 בטטה בגודל בינוני

2-4 ביצים חצי קשות* (ביצה לסועד)

150 גר' זיתים שחורים מסוג קלמטה

מעט שמן זית לטיגון

1 פלפל צ'ילי אדום לקישוט

מעט עלי זעתר טריים לקישוט

מעט מלח גס ופלפל גרוס

לויניגרט זעתר:

1/3 כוס שמן זית

1/3 כוס עלי זעתר טרי

מיץ מחצי לימון

שן שום

1/4 כפית מלח

מעט פלפל שחור גרוס

* הנחיות מדויקות להכנת ביצה חצי קשה תמצאן ב"בטטיפים" בסוף הפוסט.

איך?

נתחיל בהכנת הויניגרט. שמים את השום והזעתר במעבד מזון. מעבדים בפולסים עד שהזעתר והשום קצוצים דק. מוסיפים את שמן הזית ומיץ הלימון וממשיכים לעבד עד שנוצר רוטב סמיך וירקרק. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.

קוטמים את גבעולי הבמיה. שימו לב לא להסיר את הכתר של הבמיה, כדי שהבמיה לא תגיר ריר. חולטים את הבמיה בסיר עם הרבה מים רותחים וכפית מלח, למשך שתי דקות, עד שהבמיה מתחילה להתרכך אך לא מסמורטטת. מעבירים את הבמיה לקערה עם הרבה מי קרח, כדי לעצור את הבישול ולשמר את הצבע הירוק של הבמיה. מסננים ומניחים את הבמיה בצד.

שוטפים את עלי הרוקט ומיבשים אותם על מגבת יבשה. פורסים את הצנונית לפרוסות דקיקות. חוצים את עגבניות השרי לאורכן. פורסים את הצ'ילי לטבעות דקיקות.

פורסים את הבטטות לפרוסות של כשלושה מ"מ .  מחממים מעט שמן זית במחבת רחבה ומטגנים קלות את פרוסות הבטטות שני צידן, עד שהן רכות. אפשר גם לאפות את הבטטות בתנור בחום של 200 מעלות כחצי שעה.

באותה מחבת מקפיצים את הבמיה למספר דקות עד שהבמיה מעט צרובה.

זהו, גמרנו עם ההכנות, ועכשיו אפשר לגשת למלאכת הרכבת הסלט (או "הצילחות" אם אתם חובבי תכניות הריאליטי).

בקערה רחבה מניחים מצע נדיב של עלי רוקט. מפזרים מעל במיה, פרוסות בטטות, פרוסות צנונית ועגבניות שרי. מעל כל הבלאגן  החינני הזה מוצאים מקום של כבוד לביצים ולסרדינים, ומפזרים את הזיתים. מזליפים את רוטב הויניגרט מעל הסלט ומפזרים מעט מלח גס ופלפל גרוס. לטאץ' הסופי מפזרים מעל טבעות צ'ילי ועלי זעתר טריים. בתיאבון.

++++++++++

בטטיפים

איך מכינים ביצה חצי קשה?

בניגוד לביצה קשה, בהכנת ביצה חצי קשה יש להקפיד בדייקנות פרוסית על זמני הבישול.

+מרתיחים בסיר כליטר מים עם כפית מלח.
+ מכניסים בעדינות את הביצים למים הרותחים, אחת אחת באמצעות כף. הקפידו לא לשבור את הקליפה!
+ מבשלים את הביצים בדיוק 6 וחצי דקות.
+ מוציאים את הביצים (אחת-אחת) בעזרת כך מחוררת ומעבירים אותן לקערה עם מי קרח.
+ מקלפים את הביצים בזהירות.